פסח
פופולרי

מימונה תרבחו ותסעדו

חג המימונה הוא חלק מהפולקלור של יהודי צפון־אפריקה המאפיין בעיקר את יהודי מרוקו. את המימונה נהוג לחגוג ביום השביעי של פסח, סימוכין לכך נמצא כבר מהמאה ה-18.  

חגיגות המימונה מתבטאות בפתיחת שולחן עליו יונחו מטעמים ודברי־מתיקה שונים, כאשר החוגגים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים ומקושטים הכוללים גלימות צבעוניות רקומות בזהב ותרבושים לראשם של הגברים. כמו כן החג כולל שירים, ריקודים ושפע ברכות.

(צילום: depositphotos)

מניין מקור השם מימונה?

ישנן גרסאות רבות לגבי מקור ושמו של החג. אלו הן הגרסאות של מסורת של יהודי מרוקו:

אחת הסברות היא שהמילה מגיעה מערבית "מימון" אשר פירושה הוא מזל והצלחה. סברה נוספת היא מות אבו של הרמב"ם, הלוא הוא רבי מימון אשר נפטר במועד זה.

עוד סברה גורסת שכיכר הלחם הראשונה אותה אופים לאחר הפסח קבלה את הכינוי – "המימונה", ויש אף סברה אשר טוענת כי ישנו שד בשם "מימון" ושדברי המתיקה על השולחן הם לשם פיוסו של השד.

גם נאמר כי המימונה נגזרת מהמילה אמונה, שכן יהודי הגולה נהגו להאמין כי תהה גאולת העם היהודי והוא ישוב במהרה לארץ־ישראל.

ישנה גם מסורת המסופרת על רבי משה עמאר, אשר שמע קול שגרס באוזניו כי בני עירו במצוקה, בעת השתטחותו בקברי צדיקים. אכן כך היה הדבר ולאחר שחרור היהודים ממאסרם, נתן לחג את שמו וקרא לו מימונה.

בשנת 1772 נמצא בכתבי החיד"א וגם ברשותו של אלקנה בר ירוחם, כי מועד היום השביעי של פסח הוא מועד אשר בו יכולה לפגוע עין רעה וכדי למנוע זאת ולהרחיק את העין והמזל הרע יש לערוך סעודה גדולה.

גרסאות נוספות אשר מעניינות לא פחות נתמכו על ידי מחקר אקדמי והן גורסות את הפירושים הבאים:

חג המימונה נחגג עבור שדת מזל מקומית במרוקו והוא חג המברך את החקלאות, שכן גם השולחן עצמו אינו ערוך לסעודה אלא יש בו סמלים רבים שנערכו בטקסים לשדים כגון: חמישה צמידי זהב או מטבעות, דג חי, טביעות של חמש אצבעות בבצק או בקמח ועוד. סמלים אלו מצביעים כי החגיגה משולבת במנהגים פאגניים של השבטים הברברים אשר חיו במרוקו באותה העת.

עוד השערה היא שחג המימונה מגיע מחג איסלמי העונה לשם "גנוואה". חג הגנוואה מתאפיין בתהלוכה שמחה המלווה בריקודים שלעיתים הגיעו אף עד אקסטזה. לאורך התהלוכה שרים המשתתפים שירים לאלת המזל "מימונה" ולבן זוגה "סידי מימון", שכן הם רוצים לפייסם. נראה כי יתכן ומסורת זו גלשה אל יהודי מרוקו אשר חגגו חגים דומים אך בעלי תכנים שונים כאשר שתי הדתות מאמינות שזהו יום שמח, יום של מזל ויום של ברכה. 

סברה מעניינת נוספת גורסת כי שמו של החג מגיע מההיתר להתחתן באסרו חג של פסח, ושלחגיגה זו קראו "ללה מימונה", אשר פירושה בעברית הוא "הגבירה בת המזל" ככינוי לכלה. לגבי הברכה "תרבחו ותסעדו" הפירוש ניתן כברכה לזוג שנישא כאשר פירושו הוא שהזוג ירוויח ויהי מאושר.

(צילום: depositphotos)

מהם מנהגי חג המימונה?

כידוע ליל המימונה הוא לילה של חגיגה ושמחה גדולה. חלק מהחגיגיות של לילה זה מתבטא בהשארת הדלת של הבית פתוחה, כאשר לתוך הבית יכולים לבוא אורחים, חברים ומשפחה וגם אנשים זרים. מנהג נוסף אשר מאפיין את החגיגות הוא שבעל־הבית לבוש בלבן והוא מברך את כל אורחיו על ידי טפיחה עם עלי חסה רטובים מחלב על ראשם. זאת יעשה בראשונה לילדיו ורק אחר־כך לאורחיו. רבים מאמינים כי מצווה זו תביא עימה בריאות, פרנסה ושפע ברכות אותן בירך בעל־הבית.

הכיבוד אשר מוגש על שולחן המימונה מורכב בעיקר ממתוקים, כדי שתמיד יהיה מתוק בחיים. המאכל המתאפיין בעיקר במימונה הוא הז'אבן – קציפה עשוי מביצים עליה זולפים מי סוכר ומניחים שקדים. חשוב לציין שלפי המסורת את כל דברי־המתיקה צריך בעל־הבית להכין במהלך חג הפסח ועליהם להיות כשרים לחלוטין. את המתוקים שבהם יש חיטה וקמח כמו המופלטות, ספינג' וקסקוס מתוק מכינים בערב זה ממש דקות לפני ההגשה.

לגבי הברכה המוכרת "תרבחו ותסעדו" מקובל לפרש אותה כ"תרוויחו ותצליחו" אך הברכה הנכונה היא "תרווחו ותסעדו אשר מתכוונת לכך שקודם תזכו לרווחה ולאחר מכן תוכלו לסייע לזולת. (סעד) ממקום חברתי ולא ממזון. וגם לכם נאחל חג מימונה שמח שבו תרוויחו ותסעדו, תצליחו ותזכו לשפע, הצלחה, פרנסה טובה ובעיקר הרבה בריאות.

Tags
העלה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button